שאלה:
האם אפשר להוציא ספר תורה מנוקד בפרשת זכור?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
אפשר.
*
שאלה:
למנהגנו, האם נשים חייבות לשמוע קריאת זכור?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
לא.
*
שאלה:
האם מותר וראוי לרכוש מגילת אסתר מכספי מעשר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ייעוד כספי מעשר הוא לעניים ולא לחפש לעשות מצוות.
*
שאלה:
האם גם במגילה לא יוצאים ידי חובה אלא ב'גוויל'?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
קריאת המגילה גם היא מצוה מדרבנן.
*
שאלה:
יש בידי מגילה מהודרת לשיטת האשכנזים, האם אני יוצא ידי חובה בקריאתי בה? האם אני יכול להוציא בה ידי חובה נשים משאר עדות? האם עלי להתאמץ ולקנות אחרת כמנהגנו?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אתה יוצא בה ידי חובה, וגם יכול להוציא אחרים ידי חובתם. רק צריך לשים לב לשינויים שיש בנוסח תימן, כגון "להשמיד ולהרוג" – שבנוסחאות אחרות כתוב "להרוג" בלי וא"ו – שיאמר אותם בעל פה [תוכל לראות את השינויים בספר 'אגרת הפורים' ועוד]. אם יש בידך אפשרות לרכוש מגילה כמנהג תימן – אשריך. תבורך!
*
שאלה:
אשה ששומעת את המגילה [בליל פורים] מבעלה לכשיחזור מבית הכנסת, האם צריכה להמשיך את הצום עד לאחר הקריאה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יכולה לטעום מעט.
*
שאלה:
האם בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובת קריאת המגילה דרך הטלפון או כיו"ב?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
הקול דרך הטלפון והרדיו אינו הקול הטבעי של האדם, אלא קול אחר שנוצר ומשודר על ידי זרם חשמלי, ולכן לא ניתן לצאת ידי חובה בשמיעתו. ומי שהוא אנוס ביותר [כגון חולה על מטתו], יכול לסמוך על המקילים ולצאת ידי חובה דרך הטלפון – ודוקא כששומע בשידור חי ולא בהקלטה.
*
שאלה:
אדם שאופי העבודה שלו (עצמאי) מחייב לעבוד בזמן קריאת המגילה, האם הוא רשאי לקרוא בביתו מאוחר יותר?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
צריך לקרוא המגילה בזמנה ולא לעסוק במלאכה כשהגיע הזמן [אני מבין שמדובר על קריאת הלילה], בפרט שעל ידי כן יפסיד חלילה קריאה בציבור שמעלתה גדולה משום "ברוב עם".
*
שאלה:
איך אפשר לכוין בברכת "שהחיינו" שמברכים בליל פורים לפני קריאת המגילה, על מצוות היום שזמנן עדיין לא הגיע?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
נוהגים כך, כפי שכתבו השתי"ז ומרן הרב צובירי וכן רבינו שלמה קורח זצ"ל, ואע"פ שזמנן לא הגיע – בכל אופן מברכים "שהחיינו" על מצות המגילה וכוללים במחשבה את שאר המצוות ששייכות לפורים, כיון שסוף סוף הגיע יום הפורים שמתחיל מהלילה.
*
שאלה:
האם ניתן לצאת ידי חובת "לבסומי בפוריא" בשתיית משקה משכר שאינו יין?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
לכתחילה צריך לקיים המצוה דוקא ביין, כי הניסיון והנס נעשו על ידי משתה היין. ומי שאינו אוהב יין – יכול להתבסם על ידי שאר משקים, אך ישתדל לשתות מעט יין.
*
שאלה:
למנהגנו, צריך משלוח מנות ע"י שליח או לאו דווקא?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לאו דוקא.
*
שאלה:
אבל בתוך שנת אבל על אימו, האם מותר לו לקבל ולתת משלוחי מנות בפורים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
המנהג שאין האבל מקבל משלוח מנות. אמנם כשהאשה אבלה – יכולים לתת למשפחה, כיון שעיקר הבית הוא הבעל ואינו אבל, אבל להיפך לא (ראה 'בית מועד' למו"ר הגר"פ קורח שליט"א).
*
פורים המשולש
שאלה:
מה הדינים המיוחדים של "פורים המשולש", כמו שחל השנה (תשפ"ה)?
תשובות הרבנים הגאונים רבי חיים צדוק ורבי יצחק מסורי שליט"א:
א. פורים משולש מתקיים רק במקום המוקף חומה מימות יהושע בן נון – כגון ירושלים – ונקרא כך משום שהמצוות של פורים לערים המוקפות מתחלקות לשלושה ימים, באופן הבא:
• ביום שישי (י"ד) – קריאת המגילה ומתנות לאביונים, יחד עם הפרזים.
• בשבת (ט"ו) – קורין "ויבא עמלק" ומפטירין "זכור", ואומרים "על הניסים" בתפילות ובברהמ"ז. ראוי להוסיף אוכל נוסף בשבת לכבוד החג, ולהרבות בסעודה ושתיית יין, וכמובן לעסוק בתורה בעניני פורים.
• ביום ראשון (ט"ז) – סעודה ומשלוח מנות (לא אומרים "על הניסים", ומרן הרב עובדיה זצ"ל כתב שטוב שיוסיף ב"הרחמן").
ב. בני הפרזים עושים סעודת פורים בערב שבת – ועדיף לאכול מוקדם ככל האפשר [וכך כותב מהרי"ץ זצ"ל לעשות בכל שנה, וכך מנהג המקובלים]. ואם התאחר – יכול לעשותה גם לאחר זמן מנחה גדולה, רק שלא יאכל בה הרבה כדי שיאכל סעודת שבת לתיאבון [ואמנם אמרו בגמ' (גיטין לח:) ששתי משפחות נעקרו מן העולם, ואחת מהן על שקבעו סעודה ביום שישי ונכנסו לשבת כשהם שבעים, מ"מ כתבו הפוסקים שבסעודת מצוה אין חשש], ולכן בדיעבד אפשר לעשות הסעודה עד השעה התשיעית ביום – כלומר עד זמן מנחה קטנה, ובלבד שיזהר להגיע לסעודת שבת כשהוא תאב [רעב], ולצורך כך אפשר גם לעכב את סעודת ליל שבת. ועכ"פ לא ראוי לעכב את הסעודה עד השעה התשיעית כי הדבר מביא לידי מכשולות [כנ"ל ותפילה מתוך שכרות]. והחכם עיניו בראשו, להזדרז ולקבוע את הסעודה קודם חצות.
ג. בשבת לא אומרים "צדקתך" [גם בערי הפרזות], ובערים המוקפות אין אומרים תחנון ונפילת אפים גם ביום ראשון (ט"ז).
*
שאלה:
כשפורים (י"ד) חל ביום שישי, כמו השנה (תשפ"ה), מה הכי נכון או כדאי לעשות – סעודה לפני חצות, או סעודה אחרי מנחה בחצות, או סעודה שנמשכת לתוך השבת עם קידוש באמצע הסעודה [ואם כן, מתי ואיך מתפללים ערבית של שבת]?
תשובת הגאון רבי יוסף בן דוד שליט"א:
סעודה לפני חצות.
שאלה נוספת:
מי שלא הספיק לעשות הסעודה עד חצות, עד מתי יכול להתחיל סעודת פורים?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
עד שבת.
*
שאלה:
השנה (תשפ"ה) שחל י"ד באדר בערב שבת, האם אפשר לעשות דין "פורס מפה ומקדש" במהלך סעודת פורים ולהמשיך בה לסעודת שבת?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
עדיף שלא, כך נלמד ממה שכתוב במהרי"ץ ועוד, וגם כדי שלא להיכנס למחלוקת באופן כזה לגבי אמירת "על הניסים" בברכת המזון כשסיים הסעודה בלילה [למרות שלהלכה צריך להזכיר גם שבת וגם "על הניסים"], וכמו כן משתנה בכך הסדר הרגיל שהוא קבלת שבת וערבית ואח"כ קידוש וסעודה. לכן עדיף לאכול בבוקר, או קודם חצות, כפי שמסתדר.
*
שאלה:
באיזו שעה צריך לסיים את הסעודה בפורים (י"ד) שחל השנה בערב שבת?
תשובת הגאון רבי יובל מוגהז שליט"א:
לכתחילה צריך להקפיד ולהשתדל שסעודת פורים תהיה קודם חצות, ולסיימה בזמן ובאופן שתהיה אפשרות לאדם לכבד ולענג את השבת במאכל ומשתה, ולא להגיע לסעודת השבת כשהוא שבע – והכל תלוי באדם, ובתוכן הסעודה שלו, ובמי שנמצא עמו.
