במוצ"ש פורים דמוקפין, אור לט"ז באדר התשפ"ה, נעקרה מתוכנו דמותו הנפלאה של הגאון רבי יחיאל תם זצ"ל – רבה הנערץ של קהילת 'שבות עם' בחולון, אשר שימש בקודש במשך שנים רבות כחבר לשכת הרבנות וראש מחלקת הכשרות בעיר.
כחמישים שנה כיהן הגר"י זצ"ל ברבנות, תחילה כרב העדה התימנית ובית הכנסת 'מגן אברהם' בצפון תל אביב, ובהמשך בחולון. בכל תפקידיו קידש והאהיב שם שמים, בנועם ובתבונה. הוא ניחן בלשון לימודים ובקול ערב, ובכישוריו אלה קירב רחוקים והרטיט לבבות.
במלאת השבעה לפטירתו נעלה כאן שביבי זכרון וקטעי ארכיון, חלקם נחשפים לראשונה!
* * *
בספר 'איש ימיני' (כרך רביעי, עמ' תעא) מתועד 'כנס התייחדות' עם זכרו של מארי יחיא יצחק־הלוי זצ"ל שנערך בבבית הכנסת 'עזרת אחים' שבתל אביב, לרגל ציון 100 שנה להולדתו. "בטקס בו השתתף קהל רב מכל רחבי הארץ, הועלה גם זכרם של עשרה מגדולי רבני תימן, וחולקו פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים", ובראש רשימת הבחורים: "יחיאל תם – ישיבת הנגב" (היתה זו שנת ה'תשכ"ח, והוא כבן 23 שנים).
מעניין לצטט עוד, ש"את הערב הנחה הרב שמעון בעדאני, ראש סניף ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים", ושהערב נפתח במזמור תהלים "אשר הושר בפי מקהלת הילדים של בית הכנסת 'שבות עם' בחולון".
על כך נאה להמליץ את הכתוב (משלי כ, יא): "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ"…
*
בספר הזכרון למרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל 'בבת עינינו' (כרך רביעי, עמ' כט-ל), מגולל הגאון רבי אהרן תם שליט"א מעשה שאירע עם אביו הגאון רבי יחיאל זצ"ל בתקופה בה כיהן כחבר לשכת הרבנות בחולון:
בתוקף תפקידו כמנהל מחלקת הנישואין, עבר על תיקי הנישואין שאושרו לאחרונה, כדבר שבשגרה, לראות שהכל נעשה כשורה כדת וכדין. והנה נחו עיניו על תיק נישואין של גיורת שהיתה זקוקה להמתנה של שלושה חדשים, ותאריך החתונה נקבע כבר לעוד שבועיים ימים, באישור של אחד הרבנים מורשי החתימה. אך בחישוב מהיר גילה לתדהמתו, כי בתאריך המיועד עדיין לא כלו שלושת חדשי ההמתנה, וצריכים לדחות את הנישואין. את הממצאים העביר להרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א, בנו של מרן זצ"ל, ששימש אז כרב ראשי לחולון, ואף הוא נחרד לנוכח הדבר. כמובן, את האפשרות להודיע לזוג על דחיית הנישואין, הוא פסל על הסף, ביָדעו כי זה יגרום לשערוריה של ממש שתתפרסם בתקשורת, ואולי אפילו יגיעו לתביעה משפטית. ולכן פנה לאאמו"ר (שליט"א) [זצ"ל] לטכס עצה כדת מה לעשות במקרה.
אאמו"ר (שליט"א) [זצ"ל] עיין בדבר, ואחר כך אמר לו שעל פי דיוק שיש לו מדברי הרב בית שמואל על השולחן ערוך, [הכוונה לדברי הבית שמואל באבה"ע סי' י"ג ס"ק ז'. העורך] אולי אפשר להקל במקרה זה בעניין ההמתנה, אבל אין הוא רוצה לסמוך על סברא זו בלי לקבל אישור מפוסק גדול שיצטרף עמו להתיר, וביקש מהרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א לפנות אל אביו, אולי יסכים להיתר זה. אך הרב משום מה חשש לפנות אל אביו עם שאלה זו, וביקש מאאמו"ר (שליט"א) [זצ"ל] למצוא תלמיד חכם אחר שיצטרף להיתר. אאמו"ר (שליט"א) [זצ"ל] פנה לגדולי הדיינים בירושלים ובבני ברק, ואף לבתי הדין הידועים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, וכולם הסכימו עם סברתו, אולם חששו לתת את הסכמתם לדינא. דבר זה אילץ את הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א לפנות אל אביו שיחווה את דעתו בנדון מדוחק הזמן, למרות שלא רצה לעשות זאת מלכתחילה. וראה זה פלא, אך שמע מרן זצ"ל את הבעיה, מיד אמר שעל פי הרב בית שמואל הנזכר לעיל אפשר להתיר בלי המתנה.
או אז אמר לו בנו, שסברא זו אמר לו הרה"ג רבי יחיאל תם (שליט"א) [זצ"ל], המשמש בקודש אתו בחולון. מיד סמך מרן זצ"ל שתי ידיו על ההיתר, ובכוחא דהתירא אמר לו, אתה יכול לעשות לכתחילה כמו שאמר לך הרה"ג רבי יחיאל תם (שליט"א) [זצ"ל].
ממעשה זה רואים, כיצד בלי לעיין בדבר קודם לכן, מיד נתן מדעתו את התשובה מתוך דברי הפוסקים, וסמך על זה לכתחילה בכוחא דהתירא הגדול שהיה לו, בלי לחשוש משום אדם. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
*
כאמור, טרם כהונתו בחולון, החל משנת ה'תש"ל שימש הגר"י זצ"ל כרב בית הכנסת 'מגן אברהם' בצפון תל אביב, כשמצודתו פרוסה על השכונה כולה.
בין המסמכים השמורים בארכיון המדינה (תיק מס' כ־595/11) נמצא מכתב מיום י"ד בטבת ה'תשל"א, עליו חתומים נציגי בתי הכנסת וממוען ליו"ר המועצת הדתית דאז, ובו כתבו: "בצפון תל אביב קיימים 6 בתי כנסת וציבור יוצאי תימן הולך וגדל, כן ירבו. בזמן האחרון נתווספו משפחות רבות והצורך לרב לעדה הינו חיוני, בכדי שינהל את חייה הרוחניים של של העדה על פי מנהגיה ומסורתה המיוחדים לה […]. עתה, לאחר מאמצים רבים זכינו למצוא מועמד מתאים לציבורנו שיוכל להיות רועה רוחני והנהגה מתמיכתו. המועמד המוצע הוא הרב יחיאל תם. בוגר ישיבות מפורסמות, נעים הליכות, בעל כושר מנהיגות, צעיר נמרץ ובעל השפעה על חוג הצעירים ואחרים […]. כיום הרב יחיאל תם ממלא תפקיד 'מגיד שיעורים' ועומד לרשות הציבור בבירור ענייני ההלכה, ויש לציין כי ציבורינו מקבל אותו באהדה רבה ורואה בו כמתאים לתפקיד".
מכתב נוסף (מיום ה' באלול ה'תשל"ב) על גבי בלנק הקהילה, שלח הגר"י זצ"ל בעצמו אל יו"ר הכנסת דאז, מר ישראל ישעיהו – יליד דרום תימן – בהמשך לשיחה עמו בדבר מינויו לרבם של יוצאי תימן בצפון תל אביב: "כפי שידוע לכבודו אורח חייו וסדר יומו של הרב התימני (הרוצה למלאות את חובתו כרועה נאמן) הינו עמוס למדי, החל בחפילת שחרית המתקיימת ב-5 בבוקר ועד סעודות מצוה, מילה, חופות, בר-מצוה, לוויות, תנחומי אבלים ומעל לכל שיעורי תורה, כשבכל מקום מהנ"ל חייב הוא להופיע ולכבד את המעמד בנוכחותו. כתוצאה מכך הרי הוא מקפח את פרנסתו […]. כפי שכבודו רואה מחתימת ועדי בית הכנסת שהדרישה לרב הופנתה בשמם שישנה הסכמה כללית של כל בתי הכנסת בצפון תל אביב במועמדותי. אי לזאת, אודה למעלת כבודו כאיש המורם מעם וכפאר עדתנו, אם יואיל לקדם מטרה קדושה זו לטובת ציבור יוצאי תימן בכלל ולטובתי אני".
ביום כ"ו בתשרי ה'תשל"ב שלח יו"ר המועצה הדתית הר"ר פינחס שיינמן מכתב אל הגר"י זצ"ל, לבשרו כי מינויו אושר בישיבת ההנהלה וש"במסגרת תפקידו יהיה עליו לפקוד על הרבצת תורה, הדרכה דתית ודאגה לכל העניינים הדתיים בבית הכנסת 'מגן אברהם', רחוב יהושע בן נון בתל אביב וסביבתו, ובמיוחד למסור בו שיעורי תורה […]. עליו יהיה גם לתת הרצאות בבתי ספר שונים במרוצת השנה".
*
כידוע וכנלמד מהחומר ההיסטורי שהובא לעיל, התאפיינה הנהגתו של הגר"י זצ"ל את צאן מרעיתו בהשפעה רבה ובמסירות נפש, כשהוא מכתת את רגליו ממקום למקום כדי לזכות את הרבים והיחידים – מבית המשתה לבית האבל, ממילה לחופה ומשיעור כללי לשיחה פרטית – וכמובן הדאגה לצרכי הדת, כגון הכשרות והנישואין ושאר עניני הקהילה, בחכמה ובדעת נכונה על פי התורה והמסורה.
בברכתו לספר השו"ת 'אוּרָן של־חכמים' שחיבר הגאון רבי אורן צדוק שליט"א, שרטט הגר"י זצ"ל את השורות הבאות: "ונתקיים בו דברי החכם 'טוב מראה עינים' – טוב מי שהוא מבאר משנתו – 'מהלך נפש' - ממי ששונה ורגיל בהרגל לשון. 'ומי כהחכם יודע פשר דבר' – שיודע לפרש משנתו.
"אמינא ליה: לֵך אכול בשמחה לחמך, אמר רב הונא בריה דרב אחא בשעה שהתינוקות נפטרין מבית רבן בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך – נתקבל הבל פיכם לפנַי כריח ניחוח".
ונאים הדברים למי שאמרם. תנצב"ה.
* * *
