שאלה:
האם נכון להשתתף או שלא להשתתף בהילולה במירון לשיטת עדת תימן, ובכלל שאלתי נוגעת לכל נושא קברי הצדיקים? אני שואל הן מן הצד של ההלכה הצרופה והן מצד אופיה של התופעה בעת הנוכחית על צדדיה הטובים יותר והטובים פחות?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א – רב ומו"ץ 'המאורות' בעיר אלעד:
יהדות תימן מאז ומעולם, ראתה מעלה גדולה בתפילה על קברי צדיקים. כגון בעיתות מצוקה, היו יוצאים לתפילה בצנעא על קברי הצדיקים הידועים, כגון מארי פנחס, מהרי"ץ, החן טוב, כאשר הובא בכמה ספרים, תיאור מעמדי התפילה המרטיטים. גם ידועה הנסיעה והעלייה לקברו של מו"ר אבא שלום שבזי זיע"א, שהיתה ידועה בכל ערי וכפרי תימן, והניסים שאירעו שם למתפללים, רבו מספור.
מאז שעלו יהודי תימן לאר"י, ראו הם מעלה גדולה בתפילה על קברי צדיקים באר"י, מהצדיקים שהיו ידועים להם בהר הזיתים בירושלים, כמו שמוכח מתמונות וסיפורים בקרב העולים.
לגבי קבר הרשב"י במירון, האדמו"ר מסאטמר שיבח את יוצאי תימן, שהיו יוצאים והולכים כמה ימים כדי להשתטח על ציון הרשב"י במירון,. אין לנו ידיעה מדוייקת מי הם היו ובאיזה שנים, אבל זו הרוח העולה מן הדברים.
אין זה סוד כי בשנים האחרונות ה"דרדרעים" מנסים להכניס "השקפות" כאילו בשם "יהדות תימן", שכביכול אין בכלל דבר כזה לעלות על קברי צדיקים, מתוך השקפה שסותרת את כל דברי המקובלים, שאחר המיתה אין כל קדושה ואין מעלה בקברים, גם של צדיקים, ואין כאן המקום להאריך בדבריהם, כי הדברים ידועים. לכן הארכתי קצת, להודיע כי לא כך היתה השקפת אבותינו באופן כללי, לא בתימן ולא בארץ.
*כמובן, כל אחד יתייעץ בכל מקרה לגופו, אם שווה לבטל תורה או לא לעזור בבית וכיו"ב, כדי לטרוח בנסיעה*, אבל כתבתי את הדברים להשקפה הכללית.
