כך זה נכנס בלב
בשבוע שעבר דיברנו על כך שערכים לא נכנסים דרך מילים בלבד אלא דרך חוויה.
השבוע נרד לקרקע, ונראה איך זה נראה בפועל בתוך הבית.
הרבה הורים רוצים להעביר ערכים, אבל מרגישים שזה נשאר במילים ולא נכנס באמת.
אז איך גורמים לילד לא רק לדעת מה נכון, אלא גם לבחור בזה.
האמת היא שזה לא קורה במהלך אחד גדול, אלא דרך רגעים קטנים שחוזרים על עצמם.
הכול מתחיל מהאווירה בבית.
ילד לא לומד ערכים כשהוא מרגיש לחץ או ביקורת, הוא לומד כשהוא מרגיש נחת, כשיש כבוד, כשהוא מרגיש שיש מי שמקשיב לו.
זה קורה בדברים הפשוטים, איך מגיבים לטעות של השני, איך נראה רגע של חזרה הביתה, איך נראית השבת.
הילד קולט הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
ובתוך האווירה הזו, הדוגמה האישית מדברת הכי חזק.
אפשר להסביר הרבה, אבל בסוף הילד מתבונן בנו מהצד, איך אנחנו מתנהגים כשלא קל.
הילדים לא שומעים אותנו, הם מחקים אותנו.
וזה לא מגיע דרך נאומים, אלא דרך משפטים פשוטים שמתחברים לרגע.
לדוגמה, לפני שבת אפשר לומר בקול בבית, איזה כיף שהשבת מגיעה, זה הזמן שלנו להיות יחד, זה משהו מיוחד שיש לנו.
זה לא הסבר, זו חוויה.
או כשמבקשים עזרה, במקום לומר תעזור כבר, אפשר לומר, מי הראשון שעוזר לכבוד שבת, בבית שלנו כל אחד עוזר כדי להכניס את שבת המלכה.
כך הילד לא רק עושה, הוא מבין לאיזה בית הוא שייך.
וכאן נכנס הסוד האמיתי, חזרתיות וסבלנות.
אותו מסר, אותה גישה, שוב ושוב, בלי לחץ, בלי דרמה.
ולפעמים זה לוקח זמן.
יש ילדים שמתחברים מהר, ויש כאלה שלוקח להם יותר.
התפקיד שלנו הוא להמשיך לזרוע, גם כשלא רואים מיד תוצאה.
כשיש אווירה נכונה, דוגמה אמיתית, ורגעים קטנים שחוזרים על עצמם, הערכים לא נכנסים מבחוץ, הם גדלים מבפנים.
אסף זכריה
יועץ ומטפל רגשי
054-8420996
