מקבץ שו"ת בהלכות הפסח ובעניינים שונים ומרתקים | הרב ארז רמתי

מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א מרבני 'המאורות' ראש העין, ורב ק"ק תורת חיים בעיר | מתוך שו"ת שנשאל בבית ההוראה 'המאורות'

שאלה:
בשבת פרה, החזן העיר שיש בעיה בספר תורה, שהאותיות חתוכות, הגבאי ניגש לראות, והכשיר את ספר התורה … מסיבות כאלו ואחרות ניגשתי (אני סופר סתם) לבדוק את ס"ת לפני תפילת מנחה וראיתי שהוא פסול…. כיצד היה עלינו לנהוג בקריאת פרה כי לכאורה לא יצאנו ידי חובה…? מה שעשינו הוצאנו סת אחרי מנחה וקראנו את פרה שוב בברכה

תשובה
קריאה שכבר קראו בס"ת יצאו בה ידי חובה לכולי עלמא כלומר גם לדעת שו"ע. ולכן כשנמצאת טעות בספר בהאמצע הפרשה לא חוזרים לקרוא מתחילה אלא ממשיכים ממקום הטעות. לדידן – התימנים כולם אפילו זכור דרבנן כל שכן פרה כך שאין לדקדק בקריאתה יותר משאר קריאות. ועיין מ"ש בספרנו בית תפילתי ח"ב שמן הדין אפשר לנו לברך על ס"ת פסול. כך שלחזור ולקרוא במנחה לא היה צריך וכל שכן שלא בברכה. כנלע"ד

שאלה
האם מותר לאכול עציד בערב פסח?
כוונתי כמובן על עציד מקמח מצה ומדין מצה עשירה/מבושלת בערב פסח
בברכה, א. א.

תשובה
שלום. נכון שבתימן לא היה מאכל כזה בערב פסח כי גם לא היה להם "קמח מצה" – מושג שהתחיל בארץ עם הופעת "המצות היבשות". אמנם כבר שבעים שנה אנחנו אוכלים מאכל זה בערב פסח ושום חכם מגדולי תימן (מארי חיים כסאר וכד') לא העיר לאסור. בפשטות למדו שגם לדעת הרמב"ם אין בכך איסור.

שאלה:
שלום לרב. גילוח ותספורת בחול המועד זה מנהג או הלכה ומה מנהג עדתינו ??

תשובה
גילוח בחול המועד הוא איסור מתקנת חכמים כדי שלא יכנס לחג כשהוא מנוול. היינו שחכמים רצו שלא יהיה מצב שאדם ידחה את תהתספורת לימי חול המועד שהוא פחות טרוד ואז יכנס לחג בגנאי ששערו רבה עליו. גם בזמנינו שנתחדש ע"פ הארופאיים לגלח את הזקן אין לגלחו בחול המועד ואפילו לא לכבוד שבת או יום טוב האחרון. וכן היה מורה מו"ר חמי הגאון הרב עזריה זצ"ל.

שאלה
האם ראוי ללכת לקברות צדיקים בחוה"מ?

תשובה
אין ראוי ללכת אלא לבית המדרש. לא נתנו ימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה. ומשבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מבתיהם וכבר אמר התנא שהיה ראוי לבטל איסור מלאכה בחול המועד כלום לא אסרו אלא כדי שיעסקו בתורה והם אוכלים ושותים ופוחזים. והמנהג שאין הולכים לבתי עלמין בחול המועד.

שאלה
ערב טוב כבוד הרבנים ומחילה על השעה,
האם יש מניעה לקרוא בערב שניים מקרא ואחד תרגום?
ראיתי השבוע באחד האתרים שיש בעיה עם עם זה וצריך לקרוא במשך היום.

תשובה
מנהג תימן מותר לכתחילה.

שאלה
מחבתות ניתן להכשיר לפסח? והאם זה משנה שמן עמוק או לא?
ושאלה שלישית, האם ניתן להפוך מחבת מבשרי לחלבי ומחלבי לבשרי?
האם יש הבדל בין מחבת רגיל למחבת קרמי?

תשובה
מחבת דינה בהגעלה. יש המחלקים בין אם רוב השימוש עם הרבה שמן או מיעוט שמן. ונפק"מ למחבת טפלון אם מספיק הגעלה. לדעת רבינו הרמב"ם ודאי שמספיק הגעלה בכל אופן. רק שבדעת שו"ע מחלקים כנ"ל.
ואין שום בעיה לכתחילה להפוך מבשר לחלב ולהיפך. רק האשכנזים מחמירים.
מחבת קרמית שעשויה מנחושת וקרמיקה-חרס א"כ אין לה הכשר.

שאלה
לענין הסיבת נשים
כידוע לי שלפי מנהג תימן ( לפחות לפי ההגדה שאני נוהג של מארי צובירי מגיד מראשית) נשים לא מסבות. אך כיום שנשותינו מפרנסות ושותפות כמעט בכל הענינים אינן נחשבות חשובות וצריכות להסב?

תשובה
לא מסיבות, כך הורה הרב עזריה בסיס.

שאלה:
‏‪האם יש הקפדה על אכילת דגים ומוצרי חלב ביחד

תשובה:
אין איסור לאכול דגים בחלב, הסכנה באכילת דגים ובשר. כך שמעתי ממו"ח הגר"ע בסיס זצ"ל בשם אביו מארי יחיא שכן המנהג.

שאלה
‏‪האם מי שנוהג להתפלל בסידור שאמי כנסת הגדולה ובו כאמור אין תחנון כסידורי שאמי אחרים במנחה , האם צריך להצטרף לתחנון במניינים ספרדי אשכנזי או רק להצטרף לי" ג מידות?

תשובה
נוסיף על שאלתך בלדי שמתפלל עם שאמי שאומרים וידוי ויג' מדות כיצד ינהג? התשובה אינו מחוייב לומר נוסח הוידוי עמהם אבל לעמוד צריך שלא לשנות בגלוי ממנהג בית הכנסת. אבל אין איסור לומר עמהם וידוי ויכול לומר רק את ההתחלה עד אבל חטאנו אנחנו ואבותינו. ה"ה לשאמי שמתפלל אצל בלדי שישב מיד בסיום החזרה כמו כולם ולא יעמוד לאמירת וידוי וכד' שהכלל הוא שאין לשנות ממנהג הציבור בגלוי.

שאלה
טוסטר אובן שאומנם אופים בו מידי פעם עוגת גבינה, פיצה, או מחממים פתות, אבל לעיתים רחוקות מאוד, והוא כמעט לא בשימוש. וניקינו היטב. האם אפשר להכשירו לפסח ? אם כן, מה הדרך הכי מהודרת להכשירו לפסח ?
או שהכי טוב לא להשתמש בו בפסח? תודה

תשובה
מצד הדין אפשר להכשירו בתנאים מסוימים ניקיון היטב בכל הפינות עם חומרי ניקוי ואחרי כן להפעיל אותו בחום גבוה כשעה כמובן את התבנית שלו לא ניתן להכשיר אבל בכל זאת ראוי להחמיר ולא להשתמש בו בפסח.