מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א, רב הישוב נחליאל ומרבני 'המאורות'.
לגבי הבלורית שבשיער, האם יש איזה איסור בו, כגון ובחוקותיהם לא תלכו או חציצה בתפילין, או מותר לעשותו ע"פ ההלכה?
תשובה:
לכבוד ר' יצחק פרץ ני"ו נכד הגאון הגדול בעל "אוהלי שם"
ברכות עד בלי די וכט"ס
ראיתי כבר את שאלתך מאתמול, אך לאחר המחילה, יש אנשים חשובים ששולחים לי שאלות בהלכה ואפילו רבנים, ואני טורח לכתוב להם תשובות למרות זמני הדחוק ולפעמים זה לוקח שעות רבות כיון שרוצים תשבה ארוכה עם מקורות ההלכה, ולאחר מכן אני רואה שכבר שאלו רבנים אחרים שגם הם טרחו לענות להם על השאלה. לכן אני מעדיף לענות על שאלות הלכה למעשה שאני נשאל מהרבה מקומות בעולם שאין להם רב ומצאו להם ערוץ איתי באיימל, מאשר לענות על שאלות לצורך למדנות שגם היא חשובה. אך לענות על שאלות הלכה למעשה הוא חשוב יותר, למרות הזמן הדחוק לי במיוחד עתה לקראת ספרי החדש. מה עוד שיש כאלה אח"כ מפרסמים את תשובתי כאילו הם שכתבו את התשובה, ודבר זה הוא איסור שאינם מביאים גאולה לעולם, כדאיתא בש"ס במשנה אבות (פרק ו משנה ו) כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר במגילת אסתר (פרק ב) ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וכן הוא מסכת כלה (פרק א הלכה כד) וכן במסכת מגילה (דף טו עמוד א), ועוד.
אך מפני חביבותיה דמר גבן הנני נזקק לעשות רצונו וממהר להשיב לו תשובה על שאלתו למעשה, מאהבה לראש אענדנו, כמיסת הפנאי ועמו הסליחה, ובס"ד קיימנא בנפשאי עת לחשות ועט לדבר.
תשובה: הנה כבר כתבתי בשו"ת ברכת אוריאל (חלק א סימן נז) כלל בהאי דינא, שכל דבר שיש בו דימוי לגויים איכא בה איסורא דבחוקותיהם לא תלכו וכמו שפסק מרן השו"ע (ביו"ד סמן קעח סעיף א) אין הולכים בחוקות העובדי כוכבים ולא מדמין להם, טור בשם הרמב"ם. וכתב הרמ"א אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו, ע"כ. וכ"כ בדרכי תשובה (שם ס"ק טו) וז"ל, עיין בב"ח שמביא מהסמ"ג שמזהיר שיהיה הישראל מובדל מן הגויים במלבוש ובמנהג ובדיבור, ולא דווקא בדברים שעושין והורגלו בהם לשם תורה שלהם, אלא כל שמיוחד להם צריך הישראל להיזהר להיות נבדל ממנהגם אפילו אותן שלא נזכרו בדברי חז"ל, כי חז"ל הזכירו הדברים שהיו נוהגים הגויים בימיהם, וה"ה בכל מנהג הגויים שנתחדשו בכל הזמנים שצריך הישראל להיות נבדל ממנהגם במלבוש במנהג ובדיבור עכ"ל. וע"ע בגליון מהרש"א (שם).
ועתה בענין הבלורית איתא בתוספתא שבת (פרק ז הלכה א) הוא דוקא שמגלח שערותיו מלפניו, ומשאיר שערות מאחוריו, אז הוא דרכי האמורי. מיהו הרמב"ם בהלכות ע"ז (פרק יא הלכה א) כתב וז"ל, אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן, שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, עיי"ש. וע"ע בב"י (סימן קעח) וכן בב"ח שם שנחלקו בדברי הרמב"ם.
והאמת יורה דרכו אליבא דכו"ע, שכל דבר שיש לו דימוי ממעשה הגויים, יש בזה איסור של ולא תלכו בחקות הגוים, וזה מוכח מדברי הרמב"ם שכתב, ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער אלא יהיה הישראל מובדל מהן. ובשו"ת קרן לדוד (גרינוואלד סימן י) זעק מרה על אותם המגדלים בלורית, וכתב וז"ל, היות כי בעוה"ר שכיחי קלי הדעת שאינם חשים לעשות כדת של תורה ומגדלים בלורית כדרך השחצנים בשערות גדולות במקום הנחת תפילין של ראש, אשר מלבד שעוברים בזה על לאו דבחוקותיהם לא תלכו, נוסף על זה איכא חשש ביטול מצות עשה של תפילין וברכה לבטלה במה שמניחין תפילין על השערות הארוכות דהוי חשש תציצה וכו', עיי"ש באורך. וכן ראיתי שכבר האריך מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ב סימן ב) בהאי דינא של מגדל שער ראשו גם לגבי חוקות הגויים וגם לענין חציצה בתפילין, עיי"ש.
ולב עלי יכאב על בחורי חמד שנכשלים ומתפתים ונגררים ללכת אחרי האופנה והמודה, ומשאירים שיער מקדימה (בלורית), ובצדדים מסתפרים במספר שתיים או שלוש, ממי למדו זאת רח"ל, מאלה הגויים הפרחחים ההולכים אחרי ההבל והשטות, ולא כן יעשו ישראל הכשרים כי הם זרע ברך ה'.
ולכן ההלכה ולמעשה בודאי שאין לעשות תספורת זו בשום אופן, כיון שיש בזה איסור של ולא תלכו בחקות הגוים, אלא יסתפר כדרך בני התורה החרדים לדבר ה' דהיינו שיער קצוץ אשר כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
בברכה ובהערכה רבה
אוריאל חוברה
