מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א, מרבני בית ההוראה 'המאורות', ורב קהילת תורת חיים בראש העין
שאלה א': רציתי לברר האם יש ענין שהמברך יכוון לצאת בעניית ה"אמן" ששומע מהעונה כדי שיחשב כאילו גם הוא ענה או כדי שהעדות תהיה בשניים. ואם כן מה המקור?
שאלה ב': אני לומד מ"ב הלכות ציצית והתקשיתי בהבנת המשנה ברורה בסימן טו ס"ק יב וז"ל: משום דנקרע וכו' – ה"ה אם לכתחילה בעת עשיית הבגד תפר חתיכת בגד פחות משלש לשפת הבגד הן באורך הן ברוחב והטיל בה ציצית בחתיכה זו פסולה לדידיה דהוי כמאן דפסיק אף שתפרו להבגד ואם יטיל ציצית למעלה מאותה חתיכה התפורה יהיו הציצית רחוקים מקצה הבגד יותר מג' אצבעות ופסול ע"כ יראה אז לתפור תחת הכנף חתיכת בגד של שלש על שלש ועיין לקמיה בס"ק ט"ז. עכ"ל.
ולא זכיתי להבין איך יהיה רחוק יותר מג' אם החתיכה היא פחות משלש. שאלתי כמה ת"ח וקיבלתי כמה הסברים שלא הניחו את דעתי, בדקתי גם במ"ב המבואר של עוז והדר ולא הוסבר כלום פשוט הסבירו את המילים של המ"ב בעברית מודרנית. גם בציור ס' שם מציירים חץ מתחילת החתיכה עד מעל התפר וכתוב: "יותר מג' טפחים", ולא מתייחסים למציאות שזה פשוט לא נכון בחשבון. אשמח אם הרבנים שליט"א יסייעו לי בהבנת הדברים. או במייל חוזר, או (עדיף) בטלפון: 058-3299454
תשובות:
שלום וברכה.
לגבי השאלה הראשונה. לא ראיתי בדברי הפוסקים דבר כזה. תשאל לגדולים ממני אולי מצאו.
לעניין השאלה השניה, מ"ש תפר בגד "פחות משלש" אין מתייחס לבגד – שהבגד הוא פחות משלש, אלא למיקום התפירה. כלומר שלקח חתיכת בד אפילו בגודל 1 ס"מ ותפר אותו בשטח של שלש אצבעות מתחילת הכנף – ואפילו בסוף השלש אצבעות, ויש את החשש שישארו מחוטי התפירה ויקח מהם לציצית.
ועל זה אמר אח"כ שבאופן שירצה לעקוף את הבעיה בכך שיעשה הציצית למעלה מזה הרי יהיה הנקב מעל ג' אצבעות והוי על הבגד ולא על הכנף.
אם עדיין הדברים לא מובנים תתקשר אלי אחה"צ.
בברכה ארז בר"י רמתי
תגובה אחת
פחות משלושה יכול להתפרש גם ס"מ 1 פחות + שיעור קשר גודל (מהשפה) שהוא להכי מקילים 4 ס"מ = 3 אצבעות ו 3 ס"מ.