האם מותר לרכוש מסיכה יוקרתית בתשעת הימים? והאם מותר לכבס מסיכה בתשעת הימים או לא?

ב"ה יום ג' כ"ט תמוז התש"פ.

לכבוד ידי"נ ורב חביבי הרב הגאון רבי גמליאל ב"ר אלחנן הכהן רבינוביץ שליט"א

האם מותר לרכוש מסיכה יוקרתית בתשעת הימים? 

הנה מסתברא דאע"ג דאיפסק בשו"ע (סי' תקנא ס"ז) שאסור לתקן בגדים חדשים מראש חודש אב, וכתב הרמ"א דהוא הדין דאסור לקנותן. מ"מ זה רק בדברים שהם מעיקרי לבוש האדם וכל שכן אם הם באים לרפואה אף שאינם מרפאים בעצם אלא הם הגנה לאדם מנזק שלא כשאר בגדים שהמטרה שלהם למנוע הבושה כדאיתא בגמ' (שבת עז:) ורבי יוחנן קרי למאניה מכבדותיה כדאיתא בגמ' (שבת קיג.) שהוא שימוש לגוף האדם או ליפות בו הגוף או להגן עליו ולהכי תנן (שבת סו.) לוקטמין טהורין, ואין יוצאין בהן. ופרש"י (ד"ה טהורים) וז"ל: "מלקבל טומאה, דאינו לא כלי תשמיש ולא תכשיט", והיינו דלא חשיב כלי תשמיש וכדפרש"י שם דלוקטמין היינו מסכה ונעשית לשחוק להבעית תינוקות, והיינו דזה לא שימוש לגוף האדם, משא"כ מסיכה דנן שבאה להגן על גוף האדם מנגיפים אף דגם חשיב ממש כמלבוש מ"מ שפיר דמי וכדלהלן.

וגם מסתבר דאע"ג דגם בגד שאינו חשוב כ"כ שכותב במשנ"ב (סקמ"ו) גבי אנפלאות שקורין זאקי"ן דאסור לארוג ומקורו מהדרך החיים, מ"מ מסיכה שבאה להגן מהנזק אינו בשם בגד חשוב אף אם הוא יקר טובא, וגם נראה דכיון דכיבוס המסיכה שפיר דמי וכמו שכתבתי לכת"ר בזה ממילא הוא הדין לקנות ומשמע מהמג"א (סקכ"ה) דכיבוס חמיר טפי מהאיסור לקנות בגדים חדשים כיון שהוא נזכר בגמ' לאיסור משא"כ בבגדים חדשים לפי שעדיין אינו שלו ולא נקרא שמו עליו, וכיון שהעלתי בס"ד דשרי לכבסן מכמה טעמי תריצי ודמי לבגדי קטנים וגם אינו מכבסן לתענוג וא"כ הו"ה שמותר לקנותן. וגם ליכא שום שמחה בדבר שהוא לצורך בריאות ורפואה ואף אם יכול לקנות מסיכה פשוטה מ"מ אינו מחוייב בזה כיון שיש היתר בעצם הדבר שהוא לרפואה ואינו לתענוג, א"כ אף אם הוא יקר ליכא נפ"מ וכמו דפשוט דשרי לקצר רואי לקנות משקפיים אף שעולים טובא ואינו מחוייב לקנות משקפיים זולים ביותר, וכן בכל אביזר רפואי כגון חגורת גב וכיו"ב, וזה לא רק מצד דבר האבד אלא הוא מהטעם והסברא שביארתי. ולכן העיקר לדינא להיתרא.

ידידו אוהבו

איתמר מחפוד הלוי

*

ב"ה יום א כ"ז תמוז התש"פ.

לכבוד ידי"נ כהן שדעתו יפה הרב הגאון רבי גמליאל ב"ר אלחנן הכהן רבינוביץ שליט"א

האם מותר לכבס מסיכה בשבוע שחל בו תשעה באב?

אחדשה"ט באהבה רבה ואמרי לה באהבת עולם.

נראה פשוט דשרי לכבס את המסיכות בימים אלו, ואינו בכלל גזירת כיבוס מכמה טעמי תריצי.

חדא, דלא גזרו על איסור כיבוס כי אם על עיקר בגדי האדם שמביאו לידי הסחת דעת מהאבלות, וזה רק בעצם בגדי האדם ולא במסיכה שנועדה להגן על האדם ואינה מעיקרי בגדיו. ואיכא ראיה גדולה לזה מהא דאיתא באבל רבתי (פ"ו) גיהוץ כיצד אסור ללבוש כלים מגוהצים, אלו הן המגוהצים כלים היוצאין מתחת המכבש. ומותר בפנדא ובפסקיא ובאנפיליא ובכובע של ראש אע"פ שהן מגוהצים.

וכ"כ רבינו ירוחם (נכ"ח ח"ב) וז"ל: "באבל רבתי כי דוקא מלבוש אבל כובע של ראש וכיוצא בו מותר ללבשן מגוהצים, והו"ד בב"י (יו"ד סי' שפט) ועיי' ברע"ב (ברכות ט,ה) דאפונדתו היינו אזור חלול שנותנים בו מעות ונראה דהטעם להקל בכל אלו הוא משום שאינם עיקר בגדי האדם כמ"ש המאירי (מו"ק כג.) וז"ל: "ובגדים שאינם עיקר מלבוש כגון אנפליות וכובעים ואזורות, מותרין בגיהוץ לאחר שבעה אפי' חדשים ולבנים", וא"כ הכא נמי המסיכה אינה מעיקרי מלבושי האדם.

ועוד נראה, דכיון שמכבסה בשביל חשש הנגיפים שיש בריבוי השימוש ולפי כלל הרופאים יש לכבסה כל יום וא"כ נהי דאיפסק בשו"ע (סי' תקנא ס"ג) דאף מטפחות הידים והשלחן, אסור. דאינהו לא מתלכלכים תדיר אף שזה ההיתר לכבסן בחול המועד כדאיפסק בשו"ע (סי' תקלג ס"א) מ"מ אף בהו איכא חילוק מדחזינא ברמ"א (סי"ד) דשרי לכבס בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל. והיינו לפי שאלו מחליפין אותן טפי בתדירות ממש ואין זה היתר רק לקטנים שהקילו בהו דהא חזינא דלגבי תספורת אסורים ממש כמו הגדולים כדאיפסק בשו"ע שם, וראיה מדלא קאמר "מטפחות האף", וע"כ לפי שבהו פשוט להתיר ולא דמו למטפחות הידים. ועיי' להגרי"ח בשו"ת שלמת חיים (או"ח סי' שי) דמטפחות האף אם שכיח שמטונפים ואינם ראוים הוי כמו בגדי קטנים עיי"ש, ואין כל נפ"מ בין לבישת מכובס לעצם הכיבוס ואם שרי בלבישת מכובס הו"ה דשרי לכבסן.

וגם לא דמי למי שיש לו חלוק אחד דמשמע מהאליה רבה (סקי"ב) דשרי רק מר"ח עד שבוע שחל בו, וזה משום דלא היו רגילים לכבסם תדיר כמו היום אף שגבי חול המועד התירו למי שאין לו אלא חלוק אחד ופרש"י (תענית כט: ד"ה ובמי) הוא מפני הכנימה, מ"מ גבי שבוע שחל ת"ב חמיר טפי ולא התירו למי שאין לו חלוק אחד כיון דלא חשיב שנצרך לו טובא ורק מר בריה דרבינא עבדא ליה אימיה ז' חלוקים לז' יומי כדאיתא (עירובין סה.) ומשמע דכו"ע לא היו נהיגי בהכי וכ"מ במדרש (איכ"ר ג,ה), אף שמלשון התוס' (תענית כט: ד"ה מי שאין) לא משמע כ"כ.

אבל הא פשוט שאם הוא מתלכלך טובא חזינא דאיכא אפילו סכנה ולר"י בגמ' (נדרים פא.) עירבוביתא דמנא מתיא לידי שיגעון ותמהון לבב עד כדי שכביסתן קודמת לחיי אחרים דחשיב חיי נפש וכדיליף לה התם מקרא ד"לכל חייתם" וזה משום שהוא טרוד תמיד בחיכוך גופו וכדפירש הרא"ש שם, וא"כ בנגיף שהוא גם ענין הסכנה או דמטרד טובא בזה ודאי דלא גרע מעירבוביא ושפיר דמי דדמי לבגד שלובשו הרבה זמן ויש שם עירבוביתא, הו"ה בענין הסכנה לענין מה שטרוד מהנגיף זה שייך במסיכה אף ביום אחד.

ולא קשה ממה דר"ש בגמ' (תענית כט:) מוכיח דאפילו לכבס ולהניח אסור מדבטלי קצרי דבי רב. ולכאורה אי שרי במסיכה אמאי בטלי קצרי, דהא גם בזמנם היה שייך העניין של כיבוס לרפואה, רק דלק"מ דלצורך זה כללות הקצרי נתבטל כי זה מקרים שלא כל כך מצויים שבשבילם יצטרכו הקצרי לפתוח, וגם ראייתו ממה שחזינא שאין להם עבודה טובא וזה ראיה דאף להניח אסור, אבל לא שהיו בטלים מכל וכל דהא הראשונים מוכיחים דאסור לגדולים לכבס בגדי הקטנים מדבטלי קצרי דבי רב, אף שיש ודאי בגדים דשרי כהא דבגדי קטנים דשרו בכיבוס כאלו שמלפפין בהם וכדפסק רבינו הרמ"א (סי' תקנא סי"ד) ועל כרחך כדביארתי.

עכ"פ נראה דלא גרע מרחיצה שאינה של תענוג דשריא אפילו בת"ב עצמו, והא אפילו ביוה"כ דאיסור הרחיצה מדאורייתא שרי כל שאינו לתענוג, כ"ש כיבוס כל שאינו של תענוג אלא עושה כן לשמור עצמו לבל יהיה בו הנגף רח"ל ודאי שאינו כיבוס לתענוג ומישרא שרי. ויעויין גם להגרי"ח בשו"ת שלמת חיים (או"ח סי' שיד) גבי לבישת מכובס דם מכוין משום נקיות שרי כמו שסיכה אסורה ומ"מ מותר למי שיש חטטין כיון שאינו לתענוג וז"ל: "אבל בודאי אם יאמר הרופא שאחד צריך בגד מכובס כפי ענינו לאותו מיחוש בודאי שלא ראוי להחמיר עליו ואשה הלובשת לבנים מותרת גם להציע תחתיה בזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". ועיי' בספר המנהיג (דיני ת"ב) ובפת"ש (יו"ד סי' שפט סק"ב) ומ"ש בשו"ת ברית הלוי (ח"ב סי' עו) ואכמ"ל ולגודל הטירדות אקצר.

ואחתום בשים שלום ובכל חותמי הברכות

אוהבו

איתמר מחפוד הלוי

ביתי הראתה לי כרגע בעיתון פרסומי חרדי המחולק ברובע ז' באשדוד על מסיכה יוקרתית ב 4000 יורו והרני מצרפו


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!